סיכן הודי

Siganus luridus

סיכן הודי

Siganus luridus

ידוע גם כ: ארס כהה, ארס, קומוניסט

יםללא מגבלה ידועה

המין השני של הסיכנים בחופי ישראל, כהה ואחיד בצבעו וגבוה גוף יותר מהסיכן המשויש. נע לצדו באותם בתי גידול סלעיים, ניזון מאצות ונתפס באותם פיתיונות צמחיים. דייגים אינם טורחים להבחין בין השניים וקוראים לשניהם ״ארס״ — ההבחנה כאן היא לזיהוי, לא לשיטת דיג נפרדת.

קוצים ארסיים בסנפיר הגב, בסנפיר פי הטבעת ובסנפירי האגן, בדיוק כמו בסיכן המשויש. הדקירה כואבת מאוד. אחזו את הדג במטלית או בכפפה מאחורי הראש.

לא מצאנו מגבלת דיג ייעודית לסיכנים בישראל. רשות הטבע והגנים מפרסמת טבלת אורכי מינימום לדגים המותרים בדיג — לא פתחנו אותה ואיננו יודעים אם הסיכן מופיע בה.

רגולציה רשמית · מידע ראשוני, יש לאמת מול הפרסום הרשמי

עונתיות בישראל

  1. ינו
  2. פבר
  3. מרץ
  4. אפר
  5. מאי
  6. יונ
  7. יול
  8. אוג
  9. ספט
  10. אוק
  11. נוב
  12. דצמ
שיאטובהאפשרילא סביר

עונה טובה: מאי–נובמבר

איך מזהים

  • גוף כהה ואחיד, זיתני עד חום-אפרפר
  • סנפיר זנב ישר או מעט קעור — לא מפוצל
  • גוף גבוה יותר מזה של הסיכן המשויש
  • קוצים חדים בסנפירי הגב, האגן ופי הטבעת
גודל אופייני
12–24 ס״מ
דג פרס
28+ ס״מ
עומק אופייני
0–15 מ׳
משפחה
Siganidae

איך תופסים

פיתיונות מהחוף
  • בצק / לחם 1–10 גרם

    בצק על קרס קטן מתחת למצוף, צמוד לסלע

פיתיונות טבעיים: בצק, לחם, ירוקת (אצות)

משקלי הפיתיון כאן הם טווח כללי. במסך הנקודה נצמצם אותם לטווח הזריקה של החכה שלך.

מה אנחנו יודעים ומאיפה

  • שני מיני הסיכן חולקים את אותם בתי גידול סלעיים בחופי ישראל ונתפסים יחד.

    לא אומת מול מקור
  • סנפיר הזנב הוא סימן ההיכר המעשי: מפוצל אצל המשויש, ישר או מעט קעור אצל ההודי.

    לא אומת מול מקור
  • דג צמחוני שניזון מאצות — פיתיון צמחי עדיף על פיתיון חי.

    מידע ביולוגי

המידע כאן הוא ראשוני ומיועד לעזרה מעשית בשטח. הוא אינו תחליף להנחיות רשמיות של אגף הדיג ורשות הטבע והגנים.